<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן כ'</h1>
<h2>דף ל:</h2>
שאלת טבח שיצאת טרפה מתחת ידו פעם ושתים (מותר) [אסור] לאכול משחיטתו עד שיקבל עליו דברי חברות מה אם ירצה לומר שוגג הייתי ויש לסמוך עליו בלא קבלה כאותה שאמרו ביבמות [קכ"א ע"א] מטעא טעאי ולא שמתוה או לא. ואם תמצא לומר צריך קבלה צריך לקבל בפני שלשה או אפילו בפני אחד די. תשובה כל טבח שיצאת טרפה מתחת ידו אסור לאכול משחיטתו דהרי זה פושע או שהוא אינו חושש אם מאכיל את הטריפות שהוא אינו זהיר וכל זה למיעוט הקפדתו בין היתר לאיסור, ולא כל הימנו לומר שוגג הייתי שאם כן טבח שנמצאת טרפה תחת ידו דמעבירין אותו לא משכחת ליה אלא בשהתרו בו. וההיא דיבמות אינה דומה כלל דהתם במים שאין להם סוף טעה וחשב שכל שעמד עליו אפילו במים שאין להם סוף מעידין עליו ומשיאין את אשתו וצורבא מרבנן שאני, אבל כאן שהטרפיות ידועין הן ואם לא נודעו לזה אינו ראוי למנותו טבח ולסמוך עליו כלל וזה אין צריך לפנים. ולא עוד אלא שצריך לדקדק אחריו אם ראוי לסמוך עליו אף בקבלת דברי חברות, אם ראינוהו דואג על מה שאירע ומתאנח על כך מקבלין אותו אבל אם כדי שלא יעבירוהו מאומנותו צריך לחוש בכך הרבה, והכל לפי מה שהוא אדם. והמקבל דברי חברות צריך לקבל בפני שלשה חברים דתניא בבכורות סוף פרק עד כמה [ל' ע"ב] הבא לקבל דברי חברות צריך לקבל בפני שלשה חברים.
